פרק א משנה א

אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין: א. הַשּׁוֹר, (כּוֹלֵל לְפִי דִּבְרֵי רַב שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: קֶרֶן, שֵׁן וְרֶגֶל; לְדִבְרֵי שְׁמוּאֵל פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל שׁוֹר הוּא רֶגֶל בִּלְבַד). ב. הַבּוֹר. ג. הַמַּבְעֶה (לְפִי דִּבְרֵי רַב הוּא אָדָם הַמַּזִּיק בְּגוּפוֹ; לְדִבְרֵי שְׁמוּאֵל זֶה הַשֵּׁן). ד. הַהֶבְעֵר, זֶה הָאֵשׁ.

וְהֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לִכְתֹּב אֶת כֻּלָּם, שֶׁאִלּוּ הָיְתָה הַתּוֹרָה כּוֹתֶבֶת רַק 'שׁוֹר', הָיָה מָקוֹם לוֹמַר שֶׁרַק עָלָיו חִיְּבָה הַתּוֹרָה, וְלֹא עַל 'מַבעה', שֶׁכֵּן יֵשׁ בְּשׂוֹר סְבָרָא מְסֻיֶּמֶת לְהַחֲמִיר יוֹתֵר. וְכֵן לְהֵפֶךְ, שֶׁאִלּוּ הָיְתָה הַתּוֹרָה כּוֹתֶבֶת רַק 'מַבעה', הָיָה מָקוֹם לוֹמַר שֶׁרַק עָלָיו חִיְּבָה הַתּוֹרָה, וְלֹא עַל 'שׁוֹר', כִּי יֵשׁ גַּם סְבָרָא מְסֻיֶּמֶת לְהַחֲמִיר בַּמַּבְעֶה יוֹתֵר (סְבָרוֹת אֵלּוּ יִתְבָּאֲרוּ בַּגְּמָרָא לְהַלָּן ג, ב). וְלָכֵן הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לִכְתֹּב אֶת שְׁנֵיהֶם.

כְּמוֹ כֵן, אֲפִלּוּ אִם הָיְתָה הַתּוֹרָה כּוֹתֶבֶת גַּם 'שׁוֹר' וְגַם 'מַבעה', לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מֵהֶם 'אֵשׁ', מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ חוּמְרָא מְשֻׁתֶּפֶת לְשׁוֹר וּמַבעהּ, "שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם רוּחַ חַיִּים" (וְעוֹשִׂים מַעֲשֵׂיהֶם בְּעַצְמָם וּבְכָל עֵת שֶׁיִּרְצוּ, וְאֵינָם צְרִיכִים לְסִיּוּעַ וְהִתְעָרְבוּת שֶׁל כֹּחַ אַחֵר), אֲבָל אֵשׁ אֵין בָּהּ רוּחַ חַיִּים, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לָלֶכֶת מֵעַצְמָהּ אֶלָּא בְּסִיּוּעַ הָרוּחַ, וְהָיָה מָקוֹם לוֹמַר שֶׁלֹּא חִיְּבָה עָלֶיהָ הַתּוֹרָה. לָכֵן הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לִכְתֹּב גַּם אֵשׁ. וַאֲפִלּוּ אִם הָיְתָה הַתּוֹרָה כּוֹתֶבֶת אֶת שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת הַנִּזְכָּרִים ("שׁוֹר" "מַבעהּ" וְאֵשׁ), עֲדַיִן לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מֵהֶם לְחַיֵּב בְּ'בּור', שֶׁכֵּן בִּשְׁלֹשָׁה אֵלּוּ יֵשׁ חֻמְרָה מְשֻׁתֶּפֶת, שֶׁדַּרְכָּם לִילָךְ וּלְהַזִּיק וּלְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בִּשְׁמִירָתָם, מָה שֶׁאֵין כֵּן בְּבוֹר, שֶׁהוּא מַזִּיק רַק בִּמְקוֹמוֹ. לָכֵן הֻצְרְכָה הַתּוֹרָה לִכְתֹּב גַּם בּור.

מִכָּל מָקוֹם, לְאַחַר שֶׁכָּתְבָה הַתּוֹרָה אֶת אַרְבַּעַת אֲבוֹת הַנְּזִיקִין, נוּכַל לִלְמֹד מֵ"הַצַּד הַשָּׁוֶה" שֶׁבְּכֻלָּם, שֶׁבְּכָל מַזִּיק שֶׁקַּיֶּמֶת בּוֹ הַתְּכוּנָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת לְאַרְבַּעְתָּם, שֶׁדַּרְכָּם לְהַזִּיק, וְשֶׁמּוּטָל עַל הָאָדָם לְשַׁמְּרָם (לְפִי שֶׁהוּא הַבְּעָלִים, אוֹ לְפִי שֶׁהֵבִיא אֶת הַמַּזִּיק לָעוֹלָם), חַיָּב הָאָדָם לְשַׁלֵּם עַל נִזְקוֹ. וּבַגְּמָרָא יוּבְאוּ כַּמָּה דֻּגְמָאוֹת לְכָךְ.

חִיּוּב תַּשְׁלוּמֵי הַנֶּזֶק הוּא "בְּמֵיטַב הָאָרֶץ", דְּהַיְנוּ מֵ"עִדִּית" שֶׁבַּנְּכָסִים, וְהַדָּבָר יִתְבָּאֵר בַּגְּמָרָא.

תוס'
ביאורים
עיונים

סוגיות הגמרא

א - התולדות כמו האבות, או שלא?
ב.מה זה "מבעה"?
ג. ומי הם ה"אבות דבי אושעיא"?
ד. למה הוצרכו כולם להכתב
ה. ומה מרבים מ"הצד השוה..."
ו. ומהי המשמעות של "מיטב הארץ"?